הפעם אבקש לשתף אתכם במחשבות שעלו לי, לאחר שנתקלתי בפרוש מופלא שעושה מהפך בהבנה המקובלת של ארוע שהתרחש בפרשת השבוע.

כולנו מכירים את מה שמסופר בפרשת השבוע,כאשר יעקב חוזר לבדו מעבר לנהר כדי להביא את הכלים שהשאיר שם.

"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר"
שם הוא פוגש את המלאך,שרו של עשיו,ומנהל איתו מאבק במשך כל הלילה עד שעולה עמוד השחר.
והמלאך.. כפי שנראה,לא מצליח,
"וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב..".

אבל שני הפסוקים שהזכרתי מעוררים תמיהה.

הראשון, " ..ויאבק איש עימו עד עלות השחר'
מדוע התורה מודיעה לנו כבר בהתחלה שהמאבק היה עד עלות השחר?
הרי אותו מלאך מנסה להכריע את יעקב כמה שיותר מהר?
בסוף אומנם מתברר שהוא לא מצליח והמאבק נמשך עד עלות השחר
אבל בתחילת המאבק הרי זה עדיין לא היה ידוע?
הפסוק נותן את התחושה ש"..עד עלות השחר זה חלק מהמאבק".

והשני, "וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירך יעקב"
מדוע המלאך מכה את יעקב בירכו רק כאשר
"וירא כי לא יכל לו" ?
במאבק הרי מכים מתי שיכולים?
מהפסוק משתמע שגם אם היה יכול להכות קודם,הוא לא היה מכה ??

כשיעקב מבין שעשיו בא לקראתו למלחמה,הוא מכין את עצמו לשתי אפשרויות.
אפשרות ראשונה
שהמתנות שיביא לעשיו ,יפעלו את פעולתם,
ואפשרות שניה
במקרה והמתנות לא יעזרו,
הוא מכין את עצמו למלחמה.

אבל הרשב"ם כותב שיעקב מכין את עצמו לאפשרות נוספת.

הרשב"ם מסביר את סיפור המאבק בן יעקב למלאך,בצורה שונה ומפתיעה.

יעקב בכונה מחכה ללילה.
הוא מעביר את כל בני משפחתו ונשאר אחרון,ולא במקרה.
יעקב שחושש מהפגישה עם עשו מחליט שהדרך הטובה ביותר היא לברוח.
לעשו אין עניין במשפחתו,עשו מחפש אותו.
וכך לאחר שמשפחתו עברה את הנהר,הוא כבר ימצא לעצמו מעבר אחר ויעלם,יברח מעשו.

אבל לקב"ה היתה תוכנית אחרת.
הקב"ה רוצה שיעקב יראה בעיניו את ישועתו מידי עשו.
ולכן שולח הקב"ה מלאך להאבק ביעקב,כדי שיאחז בו שלא יברח.
כדי שיגיע אל מול עשו ויראה את ישועת ה'.

ועכשיו.., התמיהות מיושבות באופן נפלא.

"ויאבק איש עימו עד עלות השחר" – באמת מטרת המאבק מראש היתה לעכב את יעקב עד עלות השחר כדי שלא יברח בחסות החשכה.

בהמשך כשהמלאך מרגיש שעוד רגע יעקב מצליח להשתחרר ולברוח,מכה אותו בירכו כדי שלא יוכל לברוח.
"וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו.."
למלאך לא היתה סיבה לעשות זאת קודם.
הוא לא הגיע כדי לפגוע ביעקב,הוא הגיע רק כדי לעכבו שלא יברח.

אני כמובן קטונתי מלדבר ומלהבין ברום דרגתו של יעקב אבינו.
אבל כך כותב הרשב"ם.
לפי דבריו,יעקב הוא זה שגרם לעצמו את המאבק עם המלאך.
לשלוח מתנות לעשו ולהתפלל לישועה, זה בסדר
להתכונן היטב למלחמה ולהתפלל לישועה,זה בסדר.
אבל לברוח..,את זה תובע הקב"ה מיעקב שלא יעשה.

ואם את הדברים האלו מבאר הרשב"ם על יעקב,
מה נאמר אנחנו ???
אנחנו דואגים ולחוצים.
רצים ממקום למקום ומעניין אחד למשנהו.
אולי,כך חלפה לה מחשבה בראשי,
אולי הקב"ה מחכה שקצת נרפה ??
ש"נזרוק" את הקשיים והכאבים עליו ??
אולי אם כך נעשה נוכל לראות במהרה את ישועת ה' ??

מסופר על קבוצה פועלים,אנשי חמאס שהחלו לחפור מנהרה אי שם בפאתי עזה.המנהרה אמורה היתה להגיע עד לתוך שטח ישראל.
אותו אחד שהיה האחראי על קבוצת הפועלים, הבהיר מיד עם תחילת החפירה ,שאין יציאות.
אף אחד לא חוזר לאחור.
חופרים וחופרים.. עד שמגיעים לצד השני לשטח של מדינת ישראל.

לאחר מספר ימים הרגיש אחד הפועלים שהוא כבר לא מסוגל, הוא חייב לצאת כדי להתאורר.
חברו שעבד בסמוך אליו הזכיר לו את מה שנאמר להם בהתחלה,אין יציאות!!
אבל הוא..עקשן.
"חכה ותראה..", כך הוא ענה לחברו הספקן.

כשהאחראי הגיע,פנה אליו אותו פועל ואמר,
"אני אחת מהנורות שמאירות את חלל המנהרה,
לצערי..נשרפתי.
אין לי יותר מה לעשות כאן,אז אני הולך..
האחראי שחשב שנשתבשה עליו דעתו של אותו פועל,אישר לו לצאת.
חברו שראה כיצד הוא מצליח לצאת,ניגש גם הוא לאחראי ואמר,
"אני עבדתי ליד זה שיצא עכשיו,גם אני צריך לצאת,
אני לא יכול לעבוד בחושך!! "

אולי לפעמים אנחנו נכנסים מידי לתוך הסיטואציה של הקושי או הכאב,ונשארים שבויים בתוכה כמו אותו פועל שמכריז שאינו יכול לעבוד בחושך ??
אולי זו מלכודת שאנחנו כולאים בה את עצמנו ?
אולי אנחנו כולאים את עצמנו בתוך הדאגות והכאבים ??
אולי אם רק נשליך חלק על הקב"ה אז תבוא הישועה??

אח"כ נזכרתי בדבריו של המשגיח רבי ירוחם ממיר.
הוא מביא את חז"ל שאומרים "שכל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו את שערי גן עדן".
מהו הפטיש החזק שיכול לפתוח לרוחה את שערי גן עדן,שואל רבי ירוחם.
מה המיוחד באמירת האמן ??

וכאן הוא מחדש עניין נפלא.
העיקר בעולם,כך הוא אומר,זו האמונה התמימה.
התכלית היא להיות פשוט.
אחרי כל ההבנות,התכלית היא להיות פשוט.

אני אצטט לכם את דבריו.
"הפטיש לפתוח את שערי גן עדן הוא דוקא 'כל העונה אמן בכל כחו'- אמונה.
לא מתוך חכמה והבנה אלא מתוך ויתור על ההבנה.
' אני מאמין,איני יודע מאומה,רק אני מאמין'."
והוא ממשיך עוד
" 'רופא חולי עמו ישראל'- לא צריך כלום,רק לענות אמן.
להאמין שהוא רופא חולי עמו ישראל."

התפילה פועלת בדוקא ללא הבנה.
פשוט להאמין למילות התפילה.
מי שמאמין ,כך הוא מפעיל את התפילה.

אז מה אתם אומרים?? אולי נשחרר??
פשוט להאמין בבורא עולם שיביא לנו את הישועות.
פשוט,קצת להרפות.

===

המאמר באדיבות ארגון "ערכים"

להערות והארות אפשר גם במייל
[email protected]